תמצית
בנק ישראל שולח היום מסמך זה והוא מציג את התחזית המקרו-כלכלית שגיבשה חטיבת המחקר בבנק ישראל בספטמבר 2014. להערכת חטיבת המחקר, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח ב-
%4.3 בשנת 2014, וב-%3.1 ב-2014. שיעור האינפלציה בשנה הקרובה )המסתיימת ברבעון
השלישי של 2014( צפוי להסתכם ב-%0. במהלך שנת 2014 צפויה ריבית בנק ישראל לעמוד על
.1.42%
התחזית
חטיבת המחקר של בנק ישראל עורכת בכל רבעון תחזית מקרו-כלכלית (Staff Forecast), וזו
1 מתבססת על כמה מודלים, על מקורות מידע שונים ועל הערכות שיפוטיות
. בתהליך זה יש
תפקיד מרכזי למודל ה-Dynamic Stochastic General Equilibrium( DSGE( שפותח
2 בחטיבת המחקר של הבנק – מודל מבני שמבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים
. המודל מספק
מסגרת לניתוח הכוחות המשפיעים על הכלכלה, והוא מאפשר לגבש את המידע מהמקורות
השונים לכדי תחזית מקרו-כלכלית למשתנים ריאליים ונומינליים, המתאפיינת בעקביות
פנימית ובסיפור כלכלי.
להערכתנו, שיעור האינפלציה במהלך ארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון השלישי של
2015 יעמוד על %1 – בגבול התחתון של יעד האינפלציה )%1 עד %3(.
האינפלציה הנמוכה במהלך השנה הקרובה היא תוצאה הן של גורמי היצע והן של גורמי
ביקוש ממתנים: עם גורמי ההיצע הממתנים ניתן למנות את הירידה במחירי הנפט
והסחורות, אינפלציה נמוכה ויציבה בעולם, והיעדר לחצי שכר מהמגזר הציבורי. ירידה בלתי
צפויה בביקושים המקומיים התרחשה בעיקר ברבעונים השני והשלישי של השנה, והשפעתם
הממתנת על האינפלציה צפויה להתבטא ב-2014וגם ב-2015.
כמו בתחזית הקודמת, רכיב הדיור במדד שכר דירה עדיין מהווה כוח שפועל לעליית
האינפלציה בשנה הקרובה. גם היחלשות השקל בתקופה האחרונה צפויה להוביל לעליית
האינפלציה ברבעונים הקרובים.
להערכת חטיבת המחקר, ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על %1.45 במהלך שנת 2015.
שיעור זה נובע מהירידה בסביבת האינפלציה ומההאטה ברמת הפעילות. ייתכן שכדי לעודד
את הפעילות ולהעלות את האינפלציה תידרש הפחתת ריבית ו/ או נקיטה של צעדים
מרחיבים נוספים.
מאזן הסיכונים בתחזית
גורמים מקומיים ועולמיים בלתי צפויים עשויים להביא לכך שהכלכלה המקומית תתפתח
באופן שונה מזה שבתחזית הבסיסית. עם הגורמים המקומיים ניתן למנות למשל התפתחויות
במצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון, דבר שעשוי להתבטא ברמת הסיכון של המשק המקומי.
(עוד ניתן למנות עמם שינויים במדיניות הפיסקלית ל-2014 )הן בצד ההוצאות והן בצד
ההכנסות, רפורמות שיכולות להתבטא בשינוי מחירים כמו למשל הרפורמה בשוק הסלולרי
ועוד.
בהתייחס לגורמי סיכון עולמיים: הגופים הבין-לאומיים מעריכים שהסיכונים לתחזיות
הצמיחה בעולם עדיין נוטים כלפי מטה. הסיכון המרכזי נובע מחוסר ודאות לגבי המצב
הריאלי באירופה. יתרה מכך, מתגבר החשש לדפלציה במדינות אירופה, מצב שעלול לפגוע
בפעילות הריאלית עוד יותר, לנוכח ריביות קרובות לאפס.
