מהסקר עולה כי בכלל ענפי המשק היו מאזני הנטו שליליים, כאשר הירידות החדות ביותר היו בפעילות בתי המלון. כאמור הענף שספג הכי הרבה בגלל מבצע "צוק איתן" ספג ביטולים מתיירים וגם מהאזרחים. הירידה בפעילות ברביע ניכרת הן במכירות המקומיות והן ביצוא. הציפיות המדווחות על ידי החברות בענפים הנסקרים אינן בכיוון אחיד: בענפי השירותים, התחבורה והתקשורת הציפיות הן להתאוששות בפעילות ברביע הבא בהשוואה לרביע הנוכחי, ואילו החברות בענפי התעשייה, המלונאות והמסחר צופות המשך ירידה בפעילות.
הניתוח על פי ענפים מלמד כי הירידה במאזני הנטו של חברות התעשייה משקפת ירידות הן ביצוא והן במכירות המקומיות. חברות התעשייה צפו כי ברביע הבא ימשכו הירידות, במיוחד במכירות ליצוא. בענף המסחר נרשמה במקביל לירידה במכירות עליה בגידול במלאי המוצרים. אך לחברות התעשיי שעוסקות בייצוא יש יתרון אחד , שכן הדולר עלה בחוד האחרון דבר שמגדיל את ההכנסות שלהם. בענף הבנייה מאזן הנטו של היקף הביצוע ירד לצד המשך הגידול במדד מחירי התפוקה, דבר המתיישב עם המשך הדומיננטיות של מגבלות ההיצע בענף. הירידה בפעילות בענף המלונאות ברביע זה הייתה גדולה יחסית, זאת, כנראה, עקב הירידה החדה בלינות התיירים מחו"ל בזמן מבצע "צוק איתן. בדומה להשלכות של הרעה ביטחונית בעבר, שנמשכו גם לאחר סיום המבצע הביטחוני, צופים בתי המלון כי גם ברביע הבא תמשך ירידה בהזמנות של תיירים מחו"ל. גם בענפי התחבורה ותקשורת והשירותים העסקיים נרשמה ירידה בפעילות, אך הצפיות בענפים אלה הן לעליה נאה בפעילות ברביע הבא, במיוחד עקב עליית שער הדולר בשלושה חודשים.
בחטיבת המחקר מבהירים, כי ממצאי סקר החברות לרביע השלישי של שנת 2014 מבוססים על תשובותיהן של כ-407 חברות ועסקים מענפי המשק השונים.
שאלות הסקר הן איכותיות; החברות מתבקשות לדווח על כיווני השינויים של המשתנים השונים- עליה, ירידה או יציבות – ולציין את עוצמת השינוי: "רב" או "מעט".
התוצאות מנותחות באמצעות "מאזן הנטו"- המוגדר כהפרש שבין אחוז החברות המדווחות על עלייה לבין אחוז המדווחות על ירידה, מכלל הדיווחים; בחישוב מאזן הנטו נלקח בחשבון כיוון השינוי על פי דיווחי החברות, אך לא עוצמתו. כך, מאזן נטו אפס מלמד על יציבות בפעילות, מאזן נטו חיובי על עליה ומאזן נטו שלילי על ירידה. על עוצמת השינוי ניתן להסיק מגודלו של מאזן הנטו.
בחטיבת המחקר מוסיפים, כי נתוני סקר החברות נמצאו מתואמים בדרך כלל עם מגמות הנתונים המקרו-כלכליים של המשק. יתרונם הוא בהיותם זמינים ומספקים מידע מהיר, יחסית למקורות הנתונים האחרים.