המשק הישראלי פועל בשנים האחרונות בסביבה כלכלית גלובלית שנעשתה מורכבת ומאתגרת, ויש לנו גם אתגרים מבית. בחודש שעבר השתתפתי בוועידה השנתית של קרן המטבע והבנק העולמי שהתקיימה בוושינגטון: האווירה הכללית הייתה עגמומית משהו, אם כי בהחלט לא משברית. במהלך הוועידה הוטבע מונח חדש – Mediocrity – בינוניות – המתייחס למה שצפוי למשק הגלובלי: דובר על הפריון הנמוך, ועל החשיבות מצד אחד, והקושי הפוליטי מצד שני שיש בקידום רפורמות שבכוחן יהיה לשנות זאת; בנוסף לרפורמות, דובר גם על הצורך להשקיע בתשתיות שיפעלו גם הן לשיפור הפריון. ההערכה היא שהצמיחה הפוטנציאלית במרבית המדינות – הן המפותחות והן בשווקים המתעוררים – היא כיום נמוכה משמעותית משהייתה טרום המשבר.
ומה נידרש מצד המדיניות?
שלוש קבוצות של כלי מדיניות יסייעו למשק הישראלי לעמוד באתגרים שמניתי:
- הרחבה ניכרת של מדיניות פעילה בשוק העבודה (active labor policy). מדיניות זו כוללת הקניית הכשרות עדכניות ומיומנויות בסיסיות, שרותי השמה, שרותי חונכות, תמריצי גיוס והעסקה לאוכלוסיות חלשות, וסבסוד של שירותים תומכי תעסוקה. ההוצאה על מדיניות פעילה בשוק העבודה בישראל במונחי תוצר מהווה כשליש מהממוצע במדינות ה-OECD, ורצוי שנאמץ את המלצת ה-OECD להרחיב מדיניות זו במידה ניכרת בישראל. חשיבותה של ההכשרה והלמידה על פני החיים באופן שמתחדש ומתאים עצמו לשינויים הטכנולוגיים המשפיעים של שוק העבודה רבה במיוחד בשוק העבודה הדינמי.
מסחר עצמאי בשוק ההון - התחום השני הוא התאמת מערכות החינוך, וההכשרה המקצועית לצרכי שוק העבודה המשתנה ולצרכיהן של אוכלוסיות שונות. דוח של ה-OECD שפורסם לאחרונה מצא שההשקעה בתחום זה בישראל נמוכה במיוחד, ושהיא חיונית כדי להתמודד עם צרכי שוק העבודה ועם המגמות הדמוגרפיות. יש מקום להרחיב במידה ניכרת את החינוך המקצועי טכנולוגי. ואולם, אחד הסיכונים שחשוב לתת עליהם את הדעת ולהימנע מהם הוא ההסללה – כלומר סימון מסלולם המקצועי של בני נוער כבר בגיל בית הספר, על סמך השתייכותם למעמד כלכלי חברתי, במקום על סמך הכישורים ותחומי העניין שעשויים להתפתח בגיל מאוחר יותר.מחקר שנערך ע"י חוקרים מחטיבת המחקר של בנק ישראל הראה כי בעבר, הישגיהם של בוגרי החינוךהמקצועי בשוק העבודה היו נמוכים משמעותית מהישגיהם של בוגרי החינוך העיוני הדומים להם בכישורים הקוגניטיביים ובמאפייני הרקע החברתי. נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון, היא שבשוק עבודה המודרני שהוא דינמי ומשתנה, חינוך מקצועי כבר בשלב בית הספר עשוי להתיישן עד לתום השירות הצבאי של בני הנוער. מסיבות אלה רצוי להעניק בשלב התיכון תכנים טכנולוגיים מדעיים כללים, שיוכלו לאפשר בחירה בין כיוון מקצועי לבין כיוון אקדמי בשלב מאוחר יותר, ולרכז את החינוך המקצועי בעיקר בהכשרות ממוקדות אחרי השירות הצבאי.
לימודים בשוק ההון – מכללת פסגות - תחום המדיניות השלישי הוא מיקוד כלי מדיניות מותאמים (tailored) לאוכלוסיות חלשות ובעלות כושרהשתכרות ותעסוקה נמוכים.
- ראוי להרחיב את תשלומי "מס הכנסה שלילי", שהוא כלי מדיניות אשר תורם להקטנת תחולת העוני בקרבהעובדים, תוך שהוא מגדיל את התמריץ לעבודה, להבדיל מקצבאות. המענק בישראל נמוך משמעותית בהשוואה לתוכניות המקבילות בעולם.
- עלינו לבחון לעומק, תוך התייחסות לענפים השונים את התועלת למשק מנוכחותם של עובדים זרים, לעומת הנזק שבתחרות מול העובדים המקומיים בעלי הכישורים הנמוכים, ממשיכת השכר כלפי מטה, ומהקטנת התמריץ להכנסת טכנולוגיות מתקדמות.
- עלינו לחזק את מנגנוני אכיפת חוקי העבודה ולמקד אותם באוכלוסיות החלשות.
- להקים עוד מרכזי תעסוקה שיעודדו את מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה להצטרף לשוק התעסוקה ובמקביליאפשרו גם החלת מבחן תעסוקה אפקטיבי על מקבלי הקצבאות.
